רבי עקיבא

גר, רועה צאן פשוט וחסר כל. עקיבא הצעיר מרגיש שהוא חייב לדעת מה נמצא מעבר לעולם הזה. מעבר לכבשים, לשמש ולכוכבים. מעבר לכל האנשים, העשירים והעניים. ואיך מרגישים חזק יותר את האהבה הזו שנמצאת בתוך הטבע, שנותנת חיים. איך מרגישים את זה חזק, עוצמתי, ברור, מוחשי.

עקיבא רועה צאן ושואל שאלות. הלב בוער, מתפוצץ, חייב לגלות ולהרגיש. הוא שומע שבקרב ישראל יש חכמים גדולים שגילו את הכול, ואצלם נמצאות התשובות לשאלות שלו. הוא ניגש אליהם, בצניעות ובראש מורכן, ומבקש ללמוד. הם מקבלים אותו, כמובן. כדי להגיע לרוחניות לא צריך כלום. לא כסף, לא כבוד, לא השכלה. רק רצון. לכן הם מקבלים את עקיבא ללא שום שאלה.

רחל, ביתו של כלבא שבוע בעל הנכסים והממון שאצלו עובד עקיבא, מרגישה את עקיבא מרחוק. היא מרגישה את שליבו מרגיש, מבקשת את שליבו מבקש, חייבת להגיע לרוחניות ולגלות בעצמה את כל התשובות. הלבבות שלהם שייכים אחד לשני ולבורא. מעל ההתנגדות הנחרצת של אבא שלה, היא נישאת לעקיבא, חיה אתו בדלות ובעוני ונותנת לו את כל כוחותיה כדי שילמד, יצליח ויממש את ייעודו הרוחני. הם חייבים לעשות את זה.

לאחר שנים של לימוד קבלה, עקיבא מתחיל לעלות במדרגות הרוחניות ורחל עמו. הוא מגלה את הכוח העליון שמנהל את כל עולמנו, מתוך השתוות לתכונתו, תכונת האהבה וההשפעה. מתוך השגתו הגבוהה הוא טובע את הכלל היסודי, הפשוט והנצחי: "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה".

רבים באים ללמוד אצל רבי עקיבא. הם מפתחים ביניהם קשרי אהבת אחים ונעשים בעצמם למקובלים גדולים. עשרים וארבעה אלף תלמידים גדולים יש לרבי עקיבא. אך זמנים קשים מגיעים לישראל. השנאה פושטת, אוכלת בכל פינה, והעם קורס.

עם של מקובלים שנוסד על בסיס של אהבה מעל כל הפשעים, מתחיל להתפורר מבפנים. מגיפה מתפשטת בין תלמידיו וכולם נספים בה. בית המקדש נחרב בגלל שנאת החינם הזו. מספרים שרבי עקיבא מסתכל על חורבותיו וצוחק. הוא יודע שדווקא הקושי והשנאה יביאו אותנו להכרחיות באהבה. כשנכיר ברוע של השנאה ונשנא אותה, אנו נעלה מעלה מעלה אל אהבת האמת הנצחית של הבורא. "ואהבת לרעך כמוך".

פורסם בקטגוריה אהבה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *